Question 1

שלום הרב,
אנחנו מעוניינים לנסוע הקיץ עם ״מנו ספנות״. מדובר בקרוז של שבוע, מיום ראשון עד יום ראשון, כולל שבת. הספינה תגיע לנמל רק בשבת.
האם מותר להפליג בשבת במקרה כזה, אם איננו יורדים מהספינה במהלך השבת?

Accepted Answer

בשביל לדון בשאלה זו נסביר את השאלות ההלכתיות העולות שבהם צריכים לדון.
1. יציאה לטיול לפני שבת שימשך לתוך שבת.
2. הנאה ממעשה שבת - כלומר חילול שבאת שנעשה גם בשבילי.
3. יציאה מרשות לרשות ושביתה ביחס לספינה.

כתבו חז"ל שאין לצאת לשיט בספינה לצרכי רשות החל מיום רביעי וזה גם כאשר עובדי הספינה גוים (שבת יט, א), אתם מדברים על יציאה ביום ראשון ולכן למרות שמדובר בדבר 'רשות' עצם נושא ההפלגה למרות השבת תהיה מותרת מפני שבאותם ימים אין האדם צריך להגביל את מעשיו מחשש שמא הדבר יגרום לו אח”כ לחילול שבת או ביטול עונג שבת.

לשאלת נושא הנאה ממעשה שבת - ישנו איסור להנות ממעשים שמחללים את השבת לצורך ישראל, וברור שבספינה כולה נעשים גם מעשים שאינם קשורים ל'פיקוח נפש' מצד חילולי שבת. מדברי אגרות משה נראה שבאופן שבו אדם לא יוצא בג' ימים הסמוכים לשבת אלא בימים ראשון - שלישי אין לחוש לעניין של מה יחללו שבת בשבילו (והוא אומר זאת אפילו בישראל שמחלל שבת בשביל ישראל אחר) אולם מתוך דברי שמירת שבת כהלכתה וכן בהתייעצות עם הרה"ג הרב יצחק הלוי שליט"א שההיתר יהיה כאשר ישנם גם גוים על הספינה ואז כיוון שהעובדים הגוים בספינה עושים את המלאכה בכל מקרה גם אם יש רוב יהודים דיני המלאכה כאילו נעשתה בשביל נוכרים ומותר להנות ממנה (שש"כ פרק ל' ס"ק נט')

לעניין עגינת הספינה, אפילו אם הספינה עוגנת בתוך שבת. מותר לרדת מהספינה ויש לו לאדם ללכת מרחק 2000 אמה מהספינה עצמה ששם הוא קנה את מקום שביתתו. (עיין שו"ע או"ח סימן תד')

אם כן למעשה מותר לכם לצאת לשיט הזה מיום ראשון, להנות מהארוחות הכשרות, ולרדת מהספינה בעגינה בשבת עד 2,000 אמה.

Question 2

האם להיות עד בחתונה יש השלכות כלכליות אם חס וחלילה קורה משהו בין בני הזוג בעתיד ?
בנוסף מה ההשלכות ההלכתיות אם נמצא שאני לא הייתי עד כשר ח"ו ?

Accepted Answer

יש שתי עדויות במהלך החופה.
1. עדי קידושין ונישואין - העדים רואים את מעשה הקידושין ואת הכניסה לחופה של בני הזוג ובכך הם עדים לכך שבני הזוג נישאו כדת משה וישראל.
2. עדי כתובה - העדים נוכחים במעשה כתיבת הכתובה חתימתה ונתינתה לכלה ובכך מהווים עדים על ההתחייבויות של הגבר לאישה אותה הוא נושא (כמו התחייבויות ממוניות לזון ולפרנס, שלא יצא מהארץ ללא רשותה ועוד).
ההתחייבויות הממוניות אינם שייכות לעדים, אלא לגבר המתחתן הם רק מעידים על תוקף הדבר וקיומו.

לגבי כשרות העד: עד כשר הינו זכר מעל גיל 13, שומר תורה ומצוות ושאינו מקרובי משפחת החתן או הכלה ושאינם עובדים אצל אחד מהמשפחות (כיוון שמשכורתם תלויה באחד הצדדים).

לגבי נושא ההשלכות ההלכתיות על פסול בעדים וודאי שמודבר בבעיה מורכבת וישנם מחלוקות בין הפוסקים עם פתרונות מוצעים למציאות זו אך זו אינה שאלה שאפשר להשיב עליה בשו"ת זה. ניתן לעיין באבן העזר סי' מב בפתחי תשובה ובחת"ס וכן בפוסקים בני זמנינו. או לפנות אל הרב באופן ישיר בהודעה.

Question 3

שלום האם איסור תספורת בספירת בעומר הוא הלכה ? או מנהג

Accepted Answer

נפסק בשו"ע (או"ח סימן תצג') "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות". מדובר במנהג ישראל - שהוא ההלכה, לכן ככלל אין להסתפר ולהתגלח בימי ספירת העומר - מלבד בזמנים הבאים: ביום העצמאות, לאחר ל"ג בעומר לאשכנזים, ולספרדים מל"ד בעומר. אחרים שיש מסורת בידם או מנהג מובהק ממקור מוצאם רשאים להמשיך במנהגם והתגלח או להסתפר(רלוונטי לדוג' לגילוח בר"ח אייר או לפני שבת).

הערה נוספת וחשובה להבנה. הציור כביכול להפריד בין המנהג להלכה אינו נכון.
בהקדמת הבית יוסף כותב מר"ן: "ואם בקצת ארצות נהגו איסור בקצת דברים אע"פ שאנו נכריע בהפך יחזיקו במנהגם כי כבר קבלו עליהם דברי החכם האוסר ואסור להם לנהוג היתר כדאיתא בפרק מקום שנהגו" כלומר גם בהכרעת ההלכה המסורת והמנהג הוא תשתית יסודית ור' יוסף קארו כותב בפורש שאינו בא להפסיק מנהגים של ארצות מסוימות.  יש פעמים שמכריעים לפי מנהג כגון "פוק חזי מאי עמא דבר", גם בדיני ממונות יש משמעות למנהג אפילו  ביחס להכרעות ההלכתיות. חשוב לעקר את התפיסה שההלכה מתנגדת למנהג, מעבר לזה לבירור מעמיק יש להרחיב בנושא של יחסי מנהג ופסיקת הלכה ולעיין בפוסקים על כך.
ברכה והצלחה.

Question 4

שלום, אנחנו בבית 2 גברים מעל גיל בר מצווה, ויש לי בן קטן בן 9 ורציתי לשאול בסעודות שאנחנו מקיימים ואוכלים לחם האם אנחנו יכולים לזמן?

Accepted Answer

נחלקו הראשונים והאחרונים בשאלה, האם קטן מצטרף לזימון (ב”י קצט, י).

למנהג יוצאי אשכנז, אין מצרפים קטן לזימון, ורק משעה שהגיע הבן לגיל שלוש עשרה הוא מצטרף לזימון (רמ”א קצט, י).
ולמנהג הספרדים ויוצאי צפון אפריקה, מצרפים קטן אחד לזימון, ובתנאי שהוא מבין למי מברכים (כלומר להקב"ה) כל ילד לפי הבנתו בד"כ מגיל 6 ומעלה ויש שאמרו שזה בפועל מגיל 9-10. העצה הפשוטה היא לברר ולשאול את הילד ולראות את טיב הבנתו ולפי זה לקיים את הצירוף לזימון.( ע"פ שו”ע קצט, י)

שאל את הרב

שלח שאלה

ארכיון שאלות ותשובות