📌שבועות חג של מהפכה שמחברת שמים וארץ.

הגמרא במסכת שבת אומרת:

"בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי — לעם תליתאי — על ידי תליתאי — ביום תליתאי — בירחא תליתאי" — שבת פח, א

ברוך ה' שנתן תורה משולשת, לעם משולש, על ידי משה השלישי, ביום השלישי, בחודש השלישי. אבל למה? מה יש במספר שלוש שמתאים כל כך למתן תורה? כדי להבין צריך להבין מה כל מספר עושה. המספר אחד מייצג את השליטה רצון אחד, כיוון אחד. המספר שתיים מייצג מחלוקת, אחד אומר כך, אחד אומר כך, אין הכרעה. אבל שלוש? שלוש זה משהו אחר לגמרי.

ביג' מידות שהתורה נדרשת בהם אומר ר' ישמעאל:

"שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם." תורת כהנים, ריש ויקרא

בשביל שנבין במה מדובר המכילתא מביאה דוגמה: כתוב אחד אומר "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר" — ה' ירד לארץ. כתוב אחד אומר "מן השמים השמיעך את קולו" — ה' דיבר מהשמיים. אז מה היה באמת? הקב"ה דיבר איתנו מהשמים או שהוא ירד אלינו לארץ לתת את התורה?

"הכריע השלישי: 'כי מן השמים דברתי עמכם' — מלמד שהרכין הקב"ה שמי השמים העליונים על הר סיני ודבר עמהם." — מכילתא דר' ישמעאל, יתרו ט

התשובה לא מבטלת צד אחד. אלא מחברת שמיים וארץ. אומרת שתי הכתובים אמרו משהו נכון. וזה בדיוק סוד מתן תורה. לפני מתן תורה כל מי שרצה להתקרב לה' היה צריך לברוח מהגוף. לצום, לפרוש, להתעלות מעל החומר. זוהי התפיסה העולמית אגב עד היום, שהקדוש חייב להיות נבדל מחלק הגופני והחומרי. במתן תורה יש חידוש: השמיים יכולים לרדת לארץ.

בלקוטי שיחות מסביר הרבי מלובביץ':

"התורה והמצוות ניתנו לבני ישראל כפי שהם נשמות בגופים. תכלית המצוות היא לתקן את הגוף, שגם הגוף של האיש הישראלי יהיה צרוף וחדור בקדושת המצוות." — לקוטי שיחות כג, 28

ניקח דוגמא את מצוות תפילין מה הקב"ה מצווה עלינו? לקחת עור בהמה, לכתוב עליו את שם ה' ונהיה קלף קדוש. תפילין של עור על ראש והיד שמהם יש אור וקדושה שנכנס לגוף גשמי. תאכל בשר ודגים לשם שמיים, או בסעודת מצווה ואתה מקדש אכילה. כל חיי יהודי הם הכתוב השלישי שמחבר שמיים וארץ.

יש מחלוקת בגמרא במסכת פסחים לגבי יחסי אכילה וקדושה ביום טוב:

רבי אליעזר אומר: אין לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: חלקהו חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש ... ושניהם מקרא אחד דרשו, כתוב אחד אומר: עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר: עצרת תהיה לכם. רבי אליעזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם ורבי יהושע סבר: חלקהו חציו לה' וחציו לכם. אמר רבי אלעזר: הכול מודים בעצרת דבעינן נמי לכם! יום שניתנה בו תורה הוא. — פסחים סח, א

ר' אליעזר אומר — ביום טוב בחר: כולו לה' או כולו לכם. ר' יהושע אומר — חלק חצי חצי. שניהם דורשים את אותו מקרא: "עצרת לה' אלהיך" מול "עצרת תהיה לכם." בא ר' אליעזר ואומר אבל בחג שבועות כולם מסכימים שצריך שחצי מהיום יהיה לאכילה - לכם מדוע? מסביר רש"י:

"להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שניתנה בו תורה."

ביום שניתנה התורה חייבים לאכול. למה? כי לא אוכלים למרות שזה חג של תורה אוכלים בגלל שזה חג של תורה. האוכל ביום הזה הוא לא פשרה עם הקדושה הוא הקדושה עצמה. זה הכתוב השלישי: לא שמיים בלבד, לא ארץ בלבד שמיים שיורדים לשולחן שלך.

האור החיים שואל: מדוע ה' איחר לתת את התורה עד חודש השלישי? הרי מסימני האהבה שלא יתעכב חושק מבוא לחשוקתו. אז למה לחכות?

התשובה היא שהחיבור הזה לא קורה בבת אחת. בשביל לחבר שמים וארץ יש תהליך, בשביל להיות בכתוב השלישי הזה שמחבר שמים וארץ צריך לעבור 49 ימים של תיקון ומידות והכנה למתן תורה דרך ספירת העומר. שנזכה בחג שבועות זה לחבר שמים וארץ שגוף של יהודי יהיה קודש קודשים, לחיות חיים של תורה בעולם הזה מתוך שמחה ואושר אמיתי