📌עקב אכילס או הבסיס לשכינה? העוצמה הנסתרת של הדברים הקטנים

יש חלק בגוף שכולם מתעלמים ממנו. לא היד שיוצרת, לא הפה שמדבר, לא העין שרואה. העקב. החלק הכי נמוך, הכי רחוק מהראש, זה שכל אחד דורך עליו בלי לחשוב פעמיים. אז למה דווקא הוא נבחר לתת את שמו לפרשה שלמה?

רש"י פותח את הפרשה ואומר:

"אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון, ושמר ה' לך את הברית" — רש"י, דברים ז' יב'

אם נעצור רגע על המילים "דש בעקביו". לא מדובר במצוות קשות שדורשות מסירות נפש. מדובר במצוות שאתה כבר כל כך רגיל אליהן, שאתה פשוט דורך עליהן בדרך. ודווקא על אלה, אומר רש"י, ניתנת ההבטחה הכי גדולה שיש: שמירת הברית והחסד. בזכות המצוות הנדרסות, יש לנו ברית.

אם נתבונן רגע בעקב נגלה משהו מעניין שאולי יסביר את העמוק של דברי רש"י איך הדברים הפעוטים הללו גומרים לשמירת הברית והחסד. אפשר לומר שדווקא העקב הוא הכתובת הנכונה להבטחה כזאת? יש פסוק על שבט גד שאומר:

"גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" - בראשית מט, יט.

פסוק המתאר את שבט גד כלוחמים שיודעים לפגוע בעקב. לכאורה הייתם סוברים שזה טפשי, מחמאה של לוחמים זה לפגוע בראש או בחזה שם נמצא הלב. למה לפגוע בעקב? התשובה היא שהעקב הוא לא איבר קישוט. הוא מה שנושא את כל משקל הגוף. תסירו אותו ותראו איך כל הבניין קורס.

וכך בדיוק כותב השפת אמת:

"וזה תכלית רצונו יתברך להיות כל הנבראים מחוברין זה בזה עד שגם הסוף והמדרגה התחתונה תהי' נמשכת אחר הראשית וההתחלה... כי זה כמנורה של חוליות... ומצוה קלה ממשיך הארה לדבר שפל יותר" — שפת אמת, פרשת עקב

מנורה של חוליות זו מנורה שכל חלק בה מחובר לשני. אם חוליה אחת, ולו הכי נמוכה, מתנתקת, כל האור נעצר. המצוה ה"קלה" שלך היא בדיוק אותה חוליה. היא לא פחות חשובה כי היא נמוכה, היא חשובה בגלל שהיא נמוכה, כי בלעדיה שום דבר למעלה לא מחובר. העקב הוא הקשר והמחזיק של השפע של המצוות כי בעצם הכל מחובר.

רובד נוסף יש כאן ומובא בשם אור החיים הקדוש. אומר רבנו שהמילה "עקב" רומזת גם למידת הענווה:

"שיהיה אדם הולך עקב לצד גודל בענוה ושפלות, ושבאמצעות שאדם משים עצמו כעקבים יתגלו לו ויבין סתרי תורה" - אור החיים, דברים ז, יב. מי שמוכן להיות התחתון, מי שלא מחפש להיות הראש, דווקא הוא זוכה לגלות את הכי עמוק, כי הוא הבסיס עליו שורה השכינה.

העקב אינו רק החלק הנמוך שבנו, אלא היסוד שמחזיק את קומת האדם כולה. דווקא דרך הזהירות במצוות ה"קלות" ומתוך מידת הענווה, אנו מחברים את כל חוליות המנורה ומאפשרים לאור האלוקי לזרום עד למדרגה התחתונה ביותר. כשאנו נותנים משקל כראוי לצעדים הקטנים שאדם דש בהם, אנו בונים את הבסיס האמיתי לשמירת הברית ולגילוי השכינה.