📌סוד הציצית ושמירתה

פרשת שלח אנו מצטווים על מצוות ציצית וכת מתארת התורה את המצווה:

""דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" - במדבר טו, לט.

אבל מה הסוד של הציצית הזו? מה הקב"ה רוצה מאיתנו במצווה זו? פירושים רבים נאמרו בעניין זה ונלך כעת בדרכו של רבנו אור החיים הקדוש זי"ע.

בשביל להבין את דבריו אני רוצה לשאול כיצד עצם הראייה של הציצית מביאה לידי זכירת כל המצוות ועשייתן? הרי מדובר סה"כ בחתיכות של פתילים ובגד על הגוף.

אור החיים הקדוש מסביר שהציצית משמשת כעין חותם רשמי המעיד על מעמדנו וגדלותנו כיהודים:

"הציצית מעיד על ישראל שהם עבדי ה' כדאיתא במסכת שבת 'כבלא דעבדא' תנן" - אור החיים שלח, טו, לז'-לט'. הציצית מהווה סמל כמו חותם של עבד שנמצא אצל רבו, זה מראה למי הוא שייך. מטרת סימן זה היא ליצור תודעה מתמדת ויראת שמיים שתשפיע על כל עשייה בחיי היום-יום.

"כשיביטו בסימן עבדותם יתנו לב שאינם בני חורין לעשות כחפצם במאכלם במלבושם בדיבורם ובכל מעשיהם כעבד שאימת רבו עליו" - אור החיים שלח, טו, לז'-לט'.

התורה קובעת שיש להטיל ציצית דווקא על בגד בעל ארבע כנפות מדוע דווקא ארבע כנפות?

"ואין לעשות ציצית אלא בכסות בת ד' כנפות ולא בת ג' ובת ה', כי לצד שהציצית הוא סימן העבדות יצו ה' שיהיה הסימן גם כן יגיד מי לנו אדון.. לרמוז כי מלכנו הוא הבורא ארבע קצות העולם ושליט עליה". אור החיים שלח, טו, לז'-לט'.

בעצם אפשר לראות שמטרת הציצית להוות חותם מתמיד לזיכרון על היותנו קשורים לבורא עולם ועל כך ששילטונו בכל העולם דבר המחייב אותנו לעובדו בלבב שלם ולשמור את מצוות התורה.

מעבר למבנה הבגד, גם בצבעי החוטים טמונים רמזים עמוקים למידותיו של הבורא ולדרך בה הוא מנהיג את עולמו:

"וצוה שיהיו החוטין לבן לרשום סימניו יתברך כי מדותיו הם מדת הרחמים והטוב הרמוז במין הלבן"..גם התכלת לרמוז על שליטתו בשמים כי התכלת דומה לרקיע..לעשות קשר התכלת עם הלבן להעיר במושכל נעלם כי הלבן הוא סוד החסד והתכלת הוא סוד הרחמים".

כאשר אנו מחברים את עומק הצבעים לרעיון הציצית, אנו מבינים שההבטה בציצית אינה רק תזכורת טכנית לחובות ועול. הציצית הופכת לחלון פתוח להכרת הבורא: האדם המביט בציצית רואה מול עיניו את דמותו של המלך שאותו הוא משרת. הוא נזכר שהמלך הוא גם שליט אדירהשולט בשמים ובשמי השמים על כל היקום (תכלת) וגם אבי הרחמים המשפיע עליו חסד וטוב בכל רגע בחייו (לבן). הבנה זו הופכת את הציצית מסימן עבדות חיצוני, לחוויה פנימית עמוקה של אהבה, יראה ודבקות במידותיו של הקדוש ברוך הוא.

נסיים בסיפור על שמירתה של הציצית במהלך קרב סולטן יעקב הקשה במלחמת לבנון הראשונה, נקלע הצוות של ר' דוד תורג'מן (מדימונה) אז בחור בן עשרים למארב סורי אכזרי ותחת ארטילריה כבדה. הטנק שלהם ספג פגיעה ישירה ובער, אך באורח נס חולצו ארבעתם ללא פגע. לאחר לילה של הימלטות, מצאו עצמם מסתתרים על גבעה, מול אש שרקה מכל עבר. בצהרי יום שישי זיהו החיילים במשקפת כוח של צה"ל בגבעה שממול, במרחק של כ-2 קילומטרים. הם שאגו לעברם במלוא הכוח, אך המרחק היה רב מדי והקול אבד בגבעות ומעבר לכך היה חשש שיזהו אותם כסורים ויפגעו בהם. כדי להינצל, עלה בראשו של ר' דוד רעיון יצירתי שהתבסס על סימן ההיכר היהודי.

"הוצאתי את הציצית מתחת לבגדי ותליתי אותה על הנשק. הרמתי את הנשק כלפי מעלה. המחשבה הראשונה היתה ציצית זה סימן ההיכר לעם היהודי. ככה ודאי יזהו אותנו בבירור." הוא הסיר את כובע הטנקיסט שלו, חשף את הכיפה הגדולה שעל ראשי, והתרומם כשהוא מניף את הציצית אל על. וכך זיהו אותם ובאו לחלצם.

את סוד הגנת הציצית ראיתי בעצמי במלחמת חרבות ברזל, באחת מהכניסות לעזה אני שומע כמה חברה שנראים דתיים עם 'ציצית' ומדברים בשפה ערבית, לא הבנתי מה זה ושאלתי אותם מי הם ומאיזה יחידה. הם השיבו שהם דרוזים שמשרתים בצבא. שאלתי אותם: "אז למה אתם לובשים ציצית?" הם השיבו: "הציצית שומרת על החיילים ראינו את זה בעיניים שלנו שיש אלוקים ששומר על מי ששם ציצית" דבר זה ריגש וחלחל אליי בעוצמה איך אפילו אדם שאינו יהודי מרגיש מהו חותמו של הקב"ה וכמה עוצמתי הוא.

נדמה כי הסוד של הציצית הוא הסוד של כך שאנחנו הולכים וגאים בחותם שלנו כעבדיו של הקב"ה! מודים אנו בשילטונו על כל העולם, ומתוך כך גם מקבלים שמירה יתירה כי מי יעז לגעת בעבד המלך שהולך עם חותמו.