📌הסוד של "עם לבדד ישכון": למה הניסיון למצוא חן בעיני העולם רק מחליש אותנו?

אחת השאלות המרכזיות שמלוות את העם היהודי לאורך ההיסטוריה היא תחושת הנבדלות משאר אומות העולם. לעיתים, הדבר עלול להיתפס כחיסרון או כבידוד מדיני וטענה זו חוזרת ונשנית כל הזמן על ידי מנהיגי העם. המעניין שמתוך פרשתנו מוצגת מציאות אידיאלית שבה דווקא הנבדלות היא מקור העוצמה שלנו. בלעם מתבונן על עם ישראל, רואה את מהותם הפנימית, ומכריז:

"כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". - במדבר כג' , ט'

וצריך לשאול מהי אותה נבדלות? רבי יוסף בכור שור מסביר שהבדידות כאן אינה חולשה, אלא ביטוי של חוסן מוחלט:

"לבדד ישכון - כלומר: לבטח ישכון... דמי שאינו ירא כלום, יושב בדד, ואינו צריך חבורה.. אינם נחשבים כשאר גוים, שיכול אדם לקללם". - ר' יוסף בכור שור במדבר כג' , ט'

כאשר אדם או אומה נמצאים בעמדת עוצמה ואינם מפחדים מדבר, הם אינם זקוקים להישען על בריתות וחיבורים חיצוניים וישנה הגנה רוחנית עליונה שמגינה על עמנו. קומה נוספת לבדידות של עם ישראל מוסיף הרמב"ן במובן מסויים ה"לבדד" שלנו הוא פועל יוצא של האחדות והייעוד שלנו. בניגוד לעמים אחרים שצריכים להתקבץ יחד סביב צרכים גשמיים עם ישראל מתאחד סביב ציר רוחני מאחד שהוא התורה הקדושה:

"אבל אלו כולם תורה אחת ומשפט אחד להם, וגוי אחד הם". זוהי אינה מציאות זמנית, אלא הבטחה נצחית: "כאשר אני רואה אותו עתה שוכן לבדו, כן ישכן לעולמים... והוא יהיה לראש לעולם, ואין אומה שתגבר עליו, ולא שיטפל הוא אליה". - רמב"ן במדבר כג' , ט'

לפי דברי הרמב"ן יוצא שרק כאשר נכיר באותה ייחודיות והתאחדות סביב תורתנו, ולא ככל אומות העולם רק אז גם תופיע העוצמה הזו שבגויים לא יתחשב. כביכול הופעת המציאות הזו תלויה בנו. אי אפשר כל היום לחשוב מה אמריקה תגיד, או מה יאמרו בערב הסעודית על המלחמה באיראן או בעזה כי בעצם זה מפריע לעם ישראל ולעוצמתו וליחודיותו לבוא לידי ביטוי.

יקומו כאלה שיגידו מה פתאום, אתה מחריב את כל היחסים הבינלואמיים של עם ישראל בגישה הזו, אך גם זה משפט שאינו נכון וכך מציג זאת הנצי"ב מוולוזין בספרו 'העמק דבר' הוא מסביר שיש חוקיות היסטורית מדהימה על היחס בינינו לבין העמים. המעמד והכבוד שלנו תלויים בנכונות שלנו לשמור על זהותנו:

"כשהוא לבדד ואינו מתערב עמהם ישכון במנוחה ובכבוד. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליו ואין איש מתחרה עמו". - העמק דבר במדבר כג' , ט'

המשבר מתרחש דווקא כאשר אנו מנסים להתנער מהייחודיות ולמצוא חן. כאשר עם ישראל מנסה להתערבב ("ובגוים"), התוצאה הפוכה:

"לא יתחשב - אינו נחשב בעינם להתחשב כלל לאדם". מדוע? משום שלעם ישראל יש "צורה מיוחדת גבוהה משארי אנשים". כאשר אנו מאבדים צורה ייחודית זו ופועלים נגד תכליתנו כדי להידמות לגויים, אנו מתבזים בעיניהם, כפי שקרה בגלות מצרים כשעם ישראל חשבו להיות כמצרים, והקב"ה "הפך לבם לשנוא עמו". - העמק דבר במדבר כג' , ט'

הרעיון העמוק הזה שהעוצמה שלנו אינה שאובה מאישור אומות העולם אלא מהיצמדות לזהותנו העצמאית קיבל ביטוי מודרני מובהק על ידי דוד בן גוריון. בשנת 1955, תקופה ביטחונית מתוחה רוויית פיגועי פדאיון, וכאשר ישראל ספגה לחצים בינלאומיים וויכוחים מול האו"ם ("או"ם שמום"), עמד בן גוריון ביום העצמאות השביעי באצטדיון רמת גן וטבע את המשפט המהדהד: "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים". זהו עומק הפסוק. הראייה שהיותנו "לבדד" היא טובה, נובעת מכך שאנו אומה בעלת צורה עליונה. ככל שנכיר בערך עצמנו, נשמור על תורתנו ולא נחפש להשתלב ולבטל את זהותנו, כך נזכה לשכון לבטח ולהיות לראש בכל עת.