📌 למה נגרע — הזעקה שהולידה פרשה חדשה בתורה - פסח שני.

את קרבן הפסח אוכלים בטהרה, זה מצריך הכנה מסוימת ובאמת רוב עם ישראל מקיימים את הפסח כהלכתו אולם ישנה קבוצה שלא הצליחה. אותה קבוצה ניגשת למשה ואהרון ושואלים: "למה נגרע?" הרי התשובה ידועה, אתם אמרתם אותם בעצמכם כמו שאומר הפסוק:

"ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרון ביום ההוא. ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במעדו בתוך בני ישראל." — במדבר ט', ו'

אז מה אתם בעצם רוצים? פספסתם. התשובה נעוצה בזעקה הפנימית יש פה קבוצת אנשים שכואב לה הסיפור הזה, הם גם רוצים קרבת ה', הם גם רוצים את החג, והם צועקים את זה מעומק ליבם. והקב"ה שומע את הקול הזה ובעצם אומר יש הזדמנות שנייה בעולם פסח שני הוא בעצם מסר לכולנו, שלפעמים עשינו טעויות, פספסנו מצוות ,הרסנו ובפנים יש לנו צעקה שאומרת אני רוצה אבל להיות טוב, רוצה להשתנות אומר לך ה', יש הזדמנות שנייה!

בספר עצות ישרות כותב:

"אפילו מי שהוא טמא או בדרך רחוקה מאד מהשם יתברך... אם אינו מיאש את עצמו מחמת זה והולך אל הצדיק האמת... ושואל ומבקש: למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן השם... ואז השם יתברך מרחם עליו וזוכה על ידי זה לתכלית העליה, וזוכה על ידי זה להוסיף פרשה בתורה" — ספר עצות ישרות, ערך מועדים

מצעקה לא מתעלמים, אפילו צעקתו של עשיו כאשר בכה וביקש שיצחק יתן גם לו ברכה הובילה לכך שיצחק אבינו בירך את עשיו. כי היה פה רגע של התעוררות פנימית מעומק הלב.

דבר נוסף קרה פה, אותם אנשים בעצם באו למשה ופרסמו את זה שהם טמאים לכולם, יש פה מימד של בושה. מי רוצה לפרסם שהוא טמא? אבל בזכות אותו אומץ הקב"ה אפילו הרחיב את גדר מצוות פסח שני לא רק לטמאים , אלא גם לאלו שבאו מדרך רחוקה.

וכך כותב ר' נתן מברסלב בליקוטי הלכות:

"אלו שאלו כהוגן. ותיקנו בזה הרבה מאד, כי נתגלגל זכות על ידם שנתגלה על ידי זה למשה דין פסח שני שהוא תיקון גדול שהוא בחינת המשכת דרך התשובה... כי זה עיקר שלמות התשובה שאפילו כשרואה האדם את עצמו שהוא רחוק מאד מה' יתברך וטומאתו עליו ממעשיו הרעים אף על פי כן יחזק את עצמו ויבוא בקידה והכנעה לפני הצדיק האמת ולפני ה' יתברך וישאל על נפשו" — ליקוטי הלכות, הלכות ברכת הפרות ה'

זו לא ענווה של חולשה. זו אומץ. להודות שאתה רחוק בשביל שתתקרב, אני מכיר בבעיה וצמא לשינוי זה עיקר התשובה.

ויש עוד משהו חשוב: פסח שני שונה מפסח ראשון בנקודה אחת מפתיעה. בפסח ראשון אסור חמץ החמץ שמסמל את יצר הרע צריך לצאת מהבית לגמרי. בפסח שני? אין איסור חמץ. והאור של פסח עדיין מאיר. כביכול אפשר להגיע לאותו אור גם כשהחמץ עדיין בבית. גם כשאתה לא נקי לגמרי. גם כשהדרך עוד לא שלמה וזה נעשה על ידי רצון מעומק הלב.

המסר של פסח שני הוא שיש לנו הזדמנות שנייה, שגם בדרך כשאנחנו עדיין לא שלמים הקב"ה מקבל אותנו, ושבעיקר נזכור שאין אבוד, על ידי צעקה ורצון אמיתי ה' מקבל אותנו קבלה מלאה בתשובה