📌 למה חיכו 50 ימים עד שעם ישראל יקבל תורה?

יש שאלה שהאור החיים לא מרפה ממנה: אם הקב"ה אוהב את עם ישראל — למה הוא מחכה 50 ימים לתת את התורה? הרי דרך האהבה היא למהר. לא להתמהמה.

"מן סימני האהבה שלא יתעכב חושק מבא לחשוקתו" — אור החיים, שמות י"ט

בשביל להבין את התשובה אנו צריכים להכיר גמרא מיוחדת שמדברת על מתן תורה עם דיוק מיוחד על מספר פשוט - המספר 3.

"בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי — לעם תליתאי — על ידי תליתאי — ביום תליתאי — בירחא תליתאי" — שבת פ"ח, א'

תורה משולשת, לעם משולש, ביד השלישי, ביום השלישי, בחודש השלישי. הכל שלוש. למה? הספרה 1 מסמלת שליטה בלעדית אחד שולט בכולם, אין דיאלוג. הספרה 2 מהותה מחלוקת, אחד אומר כך ואחד אחרת, אין הכרעה. החידוש מתרחש בספרה 3 זה החיבור. הכרעה שאינה ניצחון של צד אחד, אלא פשרה שמחברת שניים. המדרש בתורת כהנים אומר:

"שני כתובים המכחישים זה את זה — עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם"

והמכילתא מביאה את הדוגמה הכי מדויקת — מהר סיני עצמו:

כתוב אחד אומר "וירד ה' על הר סיני" — ה' בארץ. כתוב אחד אומר "מן השמים השמיעך את קולו" — ה' בשמיים. הכתוב השלישי מכריע: "כי מן השמים דברתי עמכם" — הקב"ה הרכין את השמיים אל הארץ.

לא שמיים בלבד. לא ארץ בלבד. חיבור. מה בעצם קרה בהר סיני? לפני מתן תורה הגשמי והרוחני היו שני עולמות נפרדים. אם רצית להתקרב לה' פרשת מהעולם. צמת. התבודדת. הגוף היה מכשול, לא כלי. עד היום דתות רבות מהללים את 'הנזירות' והפרישה מחיי העולם. האנשים הקדושים בנצרות והאיסלאם הם גם אנשים פרושים.

אצל עם ישראל מתן תורה שינה את הכל. בספר לקוטי שיחות מובאים דברים של הרבי מלובביץ זצ"ל:

"התורה והמצוות ניתנו לבני ישראל כפי שהם נשמות בגופים. וזאת משום שתכלית המצוות היא לתקן את הגוף, שגם הגוף של האיש הישראלי יהיה צרוף וחדור בקדושת המצוות. מזה מובן, שלא רק הנשמה צריכה להיות בעונג רוחני בשבת ויום טוב, אלא שגם הגוף יחוש עונג בגלל השבת. ואדרבה: עיקר כוונת המצווה היא לצרף את הגוף, וכיון שתענוג הטבעי של הגוף הוא באכילה ושתייה, חיוב העונג הוא באכילה דווקא וכך העונג חודר ומצרף את הגוף ממש. — לקוטי שיחות כ"ג, כ"ח

מתן תורה נתן לנו כוח אחר לגמרי לקחת עור בהמה ולהפוך אותו לספר תורה. לאכול בשר ודגים לכבוד שבועות ולהפוך את האכילה לעבודת ה'. לחיות חיים מלאים, משפחה, עבודה, שולחן, ולחבר את הכל לה'. ולכן דווקא ביום שניתנה בו התורה מכריעה הגמרא בשאלה הידועה כיצד לחלק את החג האם כולו לה' או חציו לה' וחציו לכם באכילה:

"הכול מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" — פסחים ס"ח, א'

ביום שבועות כולם מסכימים שיש מצווה לאכול, ורש"י מסביר: כדי להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שניתנה בו תורה. לא לצום. לא להסתגר. לאכול. הקב"ה לא חיכה שלושה חודשים כי לא מיהר. הוא חיכה לרגע שבו שמיים וארץ יכולים להיפגש ואז נתן לך את הכוח לחיות את החיבור הזה בכל רגע.

הקב"ה הדריך אותנו שבשביל לחבר שמים וארץ צריך לעבור תהליך משמעותי של תיקון בימי ספירת העומר. שבועות מלמד אותנו לקחת את החיים, את המשפחה, את הרגעים הכי פשוטים ולעשות מהם משכן לה'.